אמיר וינר, ראש תחום אנליטיקות למידה, שה"ם – האוניברסיטה הפתוחה

המצגת תסקור שיקולים מרכזיים בעיצוב חוויית ההוראה (Teaching Experience) תוך שימוש במחווני אנליטיקות למידה באתרי הקורסים באו"פ. נציג על גבי ציר הזמן הסמסטריאלי הזדמנויות שונות להתערבויות פדגוגיות, ותוצאות אפשריות של התערבויות אלה.

קהל היעד: מפתחי תכנים, מעצבים פדגוגיים, מתכנתי מודל, חוקרי אנליטיקות למידה

ערן עדי ציובן ויערה דני, מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), ד"ר טל ויס, האגף לפיתוח פדגוגי משרד החינוך 

ערן עדי ציובן, מנהל למידה וטכנולוגיה – פיתוח מקצועי אונליין, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. בעל M.A. במדיניות ציבורית ו-B.A. בהיסטוריה; בוגר תוכנית "חותם" ובעל תעודת הוראה לכיתות א'-ו' במקצועות רבי מלל
יערה דני, מובילת צוות מיקרו קרדיטציה – פיתוח מקצועי אונליין, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. בעלת B.A. באודיו דיגיטאלי והפקה ובעלת ניסיון רב שנים בפיתוח למידה

קורסי המיקרו קרדיטציה, בשמם העברי "קצר ולעניין", הם קורסים קצרים, פרקטיים ומדויקים, המציעים מגוון פרקטיקות חדשניות להתמודדות עם אתגרים יום-יומיים שעובדי הוראה נתקלים בהם.
הקורסים מפותחים על סביבת למידה משולבת של קמפוס IL ו-Moodle, כדי לאפשר למידה זמינה וחינמית לכולם, וגם ניהול למידה מתקדם ומתן קרדיט בדמות גמול השתלמות.
במסגרת הרצאה זו יוצג מודל הלמידה החדשני בדגש על חוויית המשתמש בסביבה המשולבת.
קהל היעד: כלל המשתתפים

יוחאי עופרן, שחר לוסקי, אייל בן- חור, האוניברסיטה העברית בירושלים

"הפנקס" הוא כלי שנולד מתוך צורך שהתעורר בפקולטה לרפואה. המשימה הייתה ליצור כלי שיאפשר למורים (רופאים במקרה זה) לתת הערכות ומשובים לשלל פעילויות שמבצעים הסטודנטים "סביב מיטת החולה". הכלי אמור להיות זמין ונגיש וקל לתפעול עבור רופאים בבית החולים, אשר חלקם הם "מורים לרגע" ואינם "שועלי מוודל", ועליו לאפשר לכל סטודנט להגיש את המסמכים למורה מסוים ולו בלבד! נוסף על כך, ההערכות והמשובים אמורים להתקבץ לכדי "תיקייה אישית" של ההכשרות שהסטודנט ביצע.

התוצאה שהתקבלה לבסוף מבוססת על פעילות מסוג "בסיס נתונים" (Database) שעברה את ההתאמות והשיפורים הנחוצים כדי לספק את הסחורה.

השימוש בכלי מאפשר לפקולטה להסדיר את המעקב והתיעוד של ההיבט ההכשרתי החשוב הזה – שעד היום היה קשה לנהל ולבקר אותו ולהציב בו סטנדרטים אחידים.

אסף וייס, קמפוס IL

למידה המשלבת בין פעילות online של משאבי למידה דיגיטליים לבין פעילות offline המתרחשת בזמן ובמקום מסוימים ומותאמת למסלול, לקצב ו/או לצרכים הייחודיים של הלומד.

המטרה הכללית של למידה מעורבת היא שיפור הלמידה וחוויית הלימוד של הלומד, על מנת להביא להשלמת מהלכי הלמידה – קרי סיום מוצלח של הקורסים. למידה מעורבת מאפשרת להביא לידי מקסום של יתרונות הלמידה מסורתית ושל היתרונות של למידה מקוונת בה בעת. מקובל למנות כמה יתרונות שיש ללמידה מעורבת על פני למידה פנים אל פנים בלבד, או למידה מקוונת בלבד:

1. למידה היברידית – הלמידה הדיגיטלית והלמידה במרחב הפיזי משלימות זו את זו בשני אופנים: (א) כל אחד מהחלקים נדרש לתת ערך ייחודי; (ב) זרימת מידע על נתוני ותוכן הלמידה בין שני החלקים לצורך יצירת אינטגרציה.
2. תיווך התוכן – הלמידה ההיברידית נותנת מענה ללומדים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה ותחושת חוללות עצמית נמוכה, אשר מקבלים במסגרת זו תמיכה וליווי.
3. אינטראקציה חברתית – על בסיס ההכרה שלמידה משמעותית מתרחשת פעמים רבות בתוך מסגרת חברתית ו/או אינטראקציה בין-אישית, למידה היברידית מאפשרת ללומדים לחלוק שאלות, תהיות ותובנות בינם לבין עצמם ובינם לבין המנחה. התלמידים מנהלים אינטראקציה הן פנים מול פנים הן באופן מקוון במרחבי תקשורת שונים.
4. בחירה ואחריות אישית – שליטה של הלומד בנתיב הלמידה ובקצב שלה באמצעות הרחבת אפשרויות הבחירה האישית מייצרת חוויית למידה אוטונומית ומגדילה את הסיכוי להשלים את מהלך הלמידה. התקדמות הלומדים נגזרת מהעדפותיהם מבחינת קצב הלמידה, המוטיבציות והמטרות האישיות student ownership)).
5. עושר פדגוגי – הגיוון בשיטות הפדגוגיות מאפשר (א) שיפור של חוויית הלמידה; (ב) העמקת הלמידה; (ג) התאמה אישית להעדפות הלומדים ויכולת בחירה מתוך מגוון; (ד) גישה לידע רב יותר ולמגוון גדול יותר של דוגמאות לתוכן הנלמד.
6. גמישות – בניגוד למערכות מקוונות לגמרי, שהן לרוב מורכבות ודורשות מומחים טכנולוגיים על מנת לשנותן, מהלכים של למידה מעורבת ניתנים לשינוי על ידי המורה/הלומד עצמו, המשנה את הרכב ומבנה השיעור לפי צורכי התוכן וצורכי הלומדים.

 בסדנה יוצגו דוגמאות מעשיות למודל בלנדד מסוג Station Rotation

https://www.christenseninstitute.org/wp-content/uploads/2017/07/Blended-Revolution.pdf

למידה היברידית והשכלה גבוהה:

http://www.anitacrawley.net/Resources/Articles/GarrisonKanuka2004.pdf

סקירת מודלים מרכזיים של למידה היברידית:

https://purnima-valiathan.com/wp-content/uploads/2015/09/Blended-Learning-Models-2002-ASTD.pdf

למידה היברידית כאמצעי להצלחת הלומד:

https://educationaltechnologyjournal.springeropen.com/articles/10.1186/s41239-017-0087-5

האיזון בין הרכיב של "פנים-מול-פנים" לבין הלמידה המקוונת ישתנה בהתאם למטרות הפדגוגיות, למאפייני התלמידים, לרקע המורה ולמשאבים הטכנולוגיים. מידת העירוב וצורתו תהיה שונה בין קורסים שונים.

בסדנה יוצג מגוון בסיסי של דגמי למידה שנאספו על ידי צוות "קמפוס", מתוך תפיסה שבמהלך הזמן יתווספו דגמי למידה נוספים שיצמחו בשדה. המודלים שיוצגו הם מודל התיווך המלא, מודל קבוצת האימון, מודל החברותא, מודל קבוצת הקריאה ומודל הכיתה ההפוכה.

אסף בר יוסף ופרופ' בת-שבע אילון, המחלקה להוראת המדעים, מכון וויצמן למדע
 

מכון ויצמן, באמצעות מדעני המחלקה להוראת המדעים, מורים לפיזיקה מרחבי הארץ וחברות תוכנה וחוויית משתמש, נמצא בעיצומו של פיתוח מיזם PeTeL (Personalized Teaching and Learning) בפיזיקה, אשר בליבו עומדת סביבה דיגיטלית המיועדת לשימוש כלל מורי הפיזיקה בישראל ותלמידיהם. 

אף על פי שמערכות LMS ריקות מתוכן זמינות עבור כל מורי הפיזיקה בחטיבה העליונה בישראל, הרוב המכריע של המורים נמנעים בעקביות משימוש בהם. סביבת PeTeL בפיזיקה מתמודדת עם מצב זה באמצעות מתן כלי למורה המשלב בין (1) מערכת ניהול למידה (LMS) המותאמת מבחינת כלים וחוויית משתמש להוראת הפיזיקה בחטיבה העליונה; (2) מאגר משאבי למידה שיתופי (Social OER) המכיל תוכן אינטראקטיבי ודיאגנוסטי שניתן להעברה ולעריכה מחודשת בסביבה האישית; (3) מנגנוני שיתוף ואלמנטים של רשת חברתית למורים לקבלת השראה, לשיפור תהליכי ההוראה והתפתחות מקצועית.

בשנת 2016 החלה תוכנית הטמעה בקנה מידה ארצי, עם קבוצת הובלה של מורים מומחים וחוקרים. בזמן כתיבת שורות אלה כ-200 מורים לפיזיקה מלווים את הוראתם בסביבת PeTeL ומפעילים אותה בקרב יותר מ-7,000 תלמידים בכיתות ט'-י"ב. החזון של PeTeL הוא להתרחב בפריסה ארצית למקצועות מדעיים נוספים, וללוות את שיעורי המדעים בישראל בכלי יום-יומי שבאמצעותו כל מורה יוכל להתאים את ההוראה לתלמידיו.        

בהצגה נתמקד בשני המנגנונים המרכזיים של הסביבה: (1) "המאגר המשותף", המשמש מאגר מקוטלג של פריטי למידה ומאפשר העתקת הפריטים לסביבה האישית של המורים; (2) "סביבת העמיתים", המאפשרת למורים לשתף רצפי הוראה שהעבירו בכיתותיהם ולמורים אחרים להשתמש בהם. בהצגה יתוארו ממצאים אשר מראים שמנגנונים אלו הובילו לפרופילי שימוש שונים של מורים בסביבה, כך שמצד אחד עודדו מורים ליצור תכנים ולשתף אותם, ומצד אחר עזרו להנגיש למורים הצרכנים ולעזור להם בבחירה מושכלת של משאבים.

קהל היעד: מקבלי החלטות – מובילי למידה דיגיטלית במכללות, באוניברסיטאות ובארגונים; מובילי טכנולוגיה בארגונים – מנמ"רים ואדמינים של מערכות Moodle; מפתחי הדרכה ולמידה

ד"ר טלי ברגלס-שפירא, מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, מכון מופ"ת

המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (להלן: קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם בצורות ובדרכים שונות במקביל, ולעיתים כאלטרנטיבה להשתלמויות המורים המסורתיות. קהילות הלמידה מעוגנות בשתי הנחות עיקריות: ראשית, הנחה שהידע המקצועי נמצא בחוויות היום-יומיות של המורים, ולכן ניתן להבינו בצורה הטובה ביותר באמצעות רפלקציה ביקורתית משותפת עם אלה החולקים את אותה חוויה (Buysse, Sparkman, & Wesley, 2003) . שנית, ההנחה כי מעורבות פעילה של מורים בקהילות למידה מקצועיות תגדיל את הידע המקצועי שלהם, וכפועל יוצא מכך תגדיל את הלמידה של התלמידים.

בשני העשורים האחרונים התפתחו מודלים אחדים של קמ"ל, ובהם כאלה של קמ"ל מקוונות. קהילות מקצועיות לומדות מקוונות של מורים (online PLCs) מוגדרות באופן כללי כצוותים של אנשי חינוך המשתמשים בטכנולוגיות תקשורת דיגיטליות וניידות, לפחות בחלק מהזמן, כדי לתקשר ולשתף פעולה בלמידה, בתכנון מערכים משותפים ובפתרון בעיות. קהילות משולבות מקוונות (היברידיות) משלבות אינטראקציות מקוונות עם אינטראקציות פנים-אל-פנים (Beach, 2012).

ממצאי המחקרים בתחום (ראו לדוגמה (Blitz, 2013 מצביעים על כך שקהילות מורים מקוונות יכולות להשיג את אותן מטרות של קהילות פנים-אל-פנים (שיתוף פעולה, התפתחות של תחושת קהילה, שיפור ידע תוכן וידע פדגוגי,  ושיפור פרקטיקות הוראה), ואף נמצאו כטובות יותר לקידום רפלקציה אישית על פרקטיקות הוראה ולמידה, זאת מכיוון שהמאפיינים הרפלקטיביים של הלמידה המקוונת המבוססת על טקסט א-סינכרוני מותאמים היטב ללמידה עמוקה ורפלקטיבית.

מהספרות המקצועית עולים כמה יתרונות של קמ"ל מקוונות: הן מספקות יותר זמן ומרחב למורים ללמוד ולשתף פעולה, מפחיתות עלויות ודרישות של מציאת מיקום מתאים, מאפשרות גמִישׁוּת, מאפשרות נגישות וזמינות של משאבים חשובים אשר אינם זמינים במפגשי פא"פ (ידע מקצועי, ידע ארכיוני…), מאפשרות למפתחי הסביבה לאסוף נתוני זמן אמת על מידת ההשתתפות ותהליכי הלמידה של חברי הקהילה (Anderson & Herr, 2011; Beach, 2012; Broadley, 2010).

בד בבד עם יתרונותיה של קמ"ל מקוונות בכלל, וההיברידיות בפרט, יש לסביבות אלה גם חולשות: נמצא שהמוטיבציה של מורים ליצור שיתופי פעולה ואינטראקציות סדירות נמוכה יותר בסביבת האון ליין מאשר בסביבת הפא"פ, וכי המעבר לסביבת און ליין מעלה חששות לגבי השימוש בטכנולוגיות ( (Blitz, 2013.

עם ההתפתחות של קמ"ל בישראל עלה צורך במודל של קמ"ל און ליין. כיוון שכך החלטנו לפתח תשתית  אשר תתמוך בקמ"ל און ליין תוך התחשבות באתגרים שמציבה סביבה כזו. מזה שלוש שנים פועלות כמה קהילות און ליין בחסות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות ומו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך במכון מופ"ת. בכנס נציג את האתגרים שעמדו בפנינו ושהתגלו לאורך זמן בקיום קמ"ל ייחודיות אלה, ואת התובנות שלנו באשר ל-"best practices" כדי להתגבר על האתגרים שהן מציבות ולתת להם מענה מיטבי.

גיל חדש, מכון מופ"ת

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה מיליארדים אחדים בתוכניות התערבות ופיתוח מקצועי של מורים.^[1] אל מול סכומים גדולים אלו ניכר המחסור העצום בתהליכי הערכה ומדידה לבחינת האפקטיביות של כל מהלך בזמן אמת. ההסתמכות על תוצאות מבחני המיצ"ב, הבגרויות או דיווחי שביעות רצון ודיווחים עצמיים של גורמים במערכת אינה מאפשרת חישוב מסלול מחדש בזמן אמת, ניתוב של משאבים בין מאמצים, בידוד של רכיבי התערבות אפקטיביים וזיהוי רכיבים שאינם מביאים תוצאות.

פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים מתאפיין בשינוי עמדות של המורה כלפי מה שלמד, וכתוצאה מכך – לשינוי בהתנהגותו בכיתה ולשינוי בהתנהגות התלמידים באופן שמקדם את הלמידה.

נוסף על כך, פיתוח מקצועי אפקטיבי אמור לתת מענה שונה לצרכים שונים של מורים, ולאפשר פרסונליזציה של תהליך הלמידה. בפועל, ברוב המוחלט של המקרים לגוף המתערב אין נתונים על מאפייני ההוראה וההתנהלות של המורים השונים, ולפיכך בתנאים הקיימים פרסונליזציה אינה אפשרית.

שיתוף פעולה בין מוסד מכשיר לבין בית ספר מאפשר ניהול מחקר פעולה מבוסס נתונים על פי השלבים שלהלן:

• בחירת בעיה כואבת משולחן העבודה של מנהל/ת בית הספר והמורים.
• איגום פוטנציאל החקר בבית הספר – סטודנטים, מורים שלומדים לתארים מתקדמים, מדריכים פדגוגיים וחוקרים מהמוסד המכשיר. כל מערך החקר מגויס לקידום אותה בעיה.
• שיח פדגוגי עם כלל הגורמים בשדה ובחקר, בחירת תאוריית שינוי לפעולת התערבות אפקטיבית (היפותזה), וקביעת מדדי הצלחה מבוססי נתונים.
• קיום מערך של ניטור מתמשך (של מורים ותלמידים) באמצעות מענה על שאלונים מתוקפים, צפייה בשיעורים, ניתוח היצגים, ניתוח צילומי וידאו, שימוש מושכל בטלפונים חכמים ועוד.
• בחינת ההיפותזה מול הנתונים שנאספו (סינתזה), חישוב מסלול מחדש, תיקוף/התאמת תאוריית השינוי, התאמת מענים פרסונליים מבוססי נתונים למורים.
• חזרה על תהליכי הניטור ובחינה מחודשת של תאוריית השינוי המעודכנת.
• פרסום, שיתוף עם קהילות חקר דומות, לימוד רשתי.

המהלכים שנעשו בחודשים האחרונים להנגשת פלטפורמות לצילום שיעורים, נוחות השיתוף בחומרים המצולמים והיכולת לקיים למידת עמיתים על בסיס הפלטפורמה מהווים הזדמנות לחוקרים לבסס את ניטור הנתונים שלהם על מה שקורה בפועל בכיתה, באופן מובחן אישי (פרסונליזציה) וביחס לכל מורה ומורה. מרחב הזדמנויות נוסף נעוץ בשימוש בשאלונים מתוקפים שנשלחים בתכיפות יומית/שבועית, שאלה אחת או שתיים לתלמידים/למורים דרך הטלפון החכם.

^[1] ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה במשרד החינוך, 2019.

נדב קבלרצ'יק, מיטל

בליבה של מערכת מוודל משולב מזה שנים מספר מנגנון מיוחד אשר מאפשר ניתוח של נתוני פעילות הלמידה של משתמשים בקורסים וצפייה במשאבי הוראה. מנגנון ה-Learning Analytics של מערכת מוודל מבוסס אלגוריתמים אשר מנסים לחזות כיווני התפתחות של מרכיבים לא ידועים בעתיד של תהליך הלמידה, בהתבסס על מידע היסטורי והתנהגות נוכחית של המשתמשים במערכת.

יש ארבע קטגוריות כלליות שבהן ניתן להציג דגמים של ניתוח נתונים:

1. תיאורי (מה התרחש?)
2. חיזוי (מה יקרה?)
3. דיאגנוסטי (מדוע משהו התרחש?)
4. טיפולי (מה נדרש לבצע כדי להשתפר?)

במסגרת ההרצאה נציג את מנגנון ה-Learning Analytics של מערכת Moodle, את היכולות שלו, ודוגמאות לשימוש בקורסים מקוונים, בדגש על סיוע למרצים בהוראה ולסטודנטים בלמידה מותאמת אישית

ד"ר עינת גיל, מכללת לוינסקי לחינוך

עיצוב מרחבי למידה הפך בשנים האחרונות לנושא חם ועדכני בפרקטיקה של מוסדות להשכלה גבוהה ובתי הספר, כמו גם בדוחות הורייזון, ה-OECD ובמחקר האקדמי. לצד חלומות אדריכליים ופדגוגיים המלווים את עיצוב המרחבים, נתקלים ארגונים שונים באתגר של הכשרת הסגל להוראה במרחבים אלו שתדיר ניצבים ריקים ו/או ההוראה בהם משמרת פדגוגיה מסורתית. בהצגה זו יוצג מהלך שליווה את הקמת מרחבי למידה עתידיים במכללת לוינסקי לחינוך והפיכתם למוקד שוקק פעילות להוראה ולמידה פעילה ויצירתית לעשרות מרצים ואלפי סטודנטים.

פלטפורמה להבנה ולשיפור של המרקם החברתי והרגשי בכיתה

ד"ר אריק טאיב, פסיכולוג ומרצה במכללת האקדמית ספיר
לבנת ארניאס, מורה 14 שנים ורכזת תקשוב, בית הספר רמון, מודיעין
אפרת ליברמן, מרצה לפילוסופיה ולהעברת מסרים, אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית ספיר

ממחקרים פסיכולוגיים רבים עולה כי לחוויה הרגשית-חברתית שעוברים ילדים בבית הספר יש השפעות מרחיקות לכת לאורך כל חייהם. ילדים דחויים או שקופים בזמן בית הספר מגיעים לעיתים להתמודדויות לא פשוטות, ולפעמים עד מצבים הדומים לפוסט-טראומה. הצורך שניצב לנגד עינינו הוא לנסות ולענות על הצורך "לראות" את התלמידים בכיתה, לחבר ולקרב בין מורים לתלמידים ולתת דגש לא רק על ציונים והיבטים לימודיים אלא על ההיבטים החברתיים-רגשיים ועל חיזוק תחושת המסוגלות והמוגנות של התלמידים.

SeeMe היא פלטפורמה המבקשת לעסוק בנושאים החברתיים-רגשיים בתוך הכיתה. זוהי פלטפורמה בעלת ממשק מורה וממשק תלמיד. התלמיד ממלא מפה חברתית-רגשית המתארת את תחושותיו כלפי כל אחד מילדי הכיתה ועונה על שאלות אחדות הקשורות לתחושותיו בכיתה. המורה מקבלת מפה אישית של כל תלמיד, וכן נתונים אמפיריים המסכמים את ניתוח המפות. לצד ניתוח זה המורה מקבלת תוכנית התערבות אישית ומותאמת לכיתה, אשר על בסיסה היא תוכל לעבוד בצורה פרטנית עם תלמידים מסוימים, לבנות תוכנית לכלל הכיתה ולהעמיק את הקשר וההיכרות עם התלמידים.

מסקר שוק מעמיק שקיימנו לא קיימים מתחרים ל-SeeMe. יש מספר רב של תוכניות התערבות כיתתיות המבקשות לעסוק בהיבטים החברתיים בכיתה, אך הן לא דיגיטליות, לא אדפטיביות לכיתה נתונה, ובעיקר מצריכות מילוי טפסים רבים מצד המורה.

SeeMe נותנת למורה מסד נתונים להבנת המרקם החברתי-רגשי בכיתה, לקיום פעילות מקרבת בכיתה ולשיחה אמפתית עם התלמידים. בדרך זו המורים "יראו" את התלמידים, והתלמידים יחושו שיפור וחיזוק בתחושת המסוגלות שלהם.

גדעון זיילר, מתודיקה

• כיצד ארגונים עוברים מעולם של ידע לעולם של מיומנויות?
• איך זה משפיע על תהליכי הלמידה הדיגיטלית בארגונים כיום?
• מודלים מרכזיים של למידה, כשירות והתפתחות ארגונית
• גישות ו-case studiesלעידוד DIGITAL LLL

אמיר ויינר, שה"ם – האוניברסיטה הפתוחה

• איך זה שאנחנו מחוברים יותר מאי פעם אבל מרגישים בודדים כלומדים בעולם הדיגיטלי?
• איך זה שלמרות הפרסונליזציה הדיגיטלית, הקשב שלנו מצטמצם והנטייה לנטישה ודחיינות גדלים?

פרדוקס הלומד הדיגיטלי מציף את אתגרי העתיד של עיצוב סביבת הלמידה. במצגת אטען שלצד הדרישה הגוברת להתאמה האישית של קצב, מסלול ותכני הלמידה, הלומד הדיגיטלי יידרש גם לנוכחותה של הקהילה הלומדת. לצד יכולות הפרסונליזציה, יש לחשוב על דרכים חדשות להשבתה של הישות הקהילתית לתהליכי הלמידה הדיגיטליים. מהלך שכזה יוכל למקם את הלומד הדיגיטלי, חזרה בקהילה האנושית.